הדמנציה השכיחה ביותר היא אלצהיימר והיא יכולה להיגרם גם מאירועים מוחיים חוזרים, פרקינסון ועוד. דמנציה מתאפיינות בפגיעה ברקמת המוח הידרדרות מנטלית וקוגניטיבית המתבטאת בליקוי בתחום החברתי, תעסוקתי והתנהגותי.
אצל חולי אלצהיימר אנו עדים לכך שהשינויים הנגרמים עקב המחלה משפיעים במידה רבה על היכולת לאכול ועל צריכת המזון.
לרוב נתקל בקשיים בכמה רמות:
*ירידה בחוש הטעם והריח, ירידה בתיאבון, בעיות בליעה ולעיסה ושינויים בהעדפות מזון ביחס לעבר.
*קושי להשתמש בסכין ומזלג, ירידה בקואורדינציה יד-פה (הבאת המזון לפה), חוסר יכולת להסיר עטיפות מזון ועוד.
*הסחות דעת מרובות בזמן האכילה, חזרה לאכילה בידיים, חוסר יכולת להביע רצון לאכול ולשתות. או להפך- החולה יכול גם לשכוח שאכל ולרצות לאכול ללא הפסקה.
*איבוד עניין באכילה, סירוב לאכול, אכילה אובססיבית, חשדנות בנוגע לאוכל ולמאכיל או דיכאון הגורם לחוסר רצון לאכול, מחשבות שווא.
*אכילה שאינה נורמטיבית, יריקת האוכל, אכילת חפצים שאינם אכילים ועוד.
* פצעים בפה/שכבה על הלשון .
השפעת קשיים אלו על התזונה ודרכי התמודדות
*חוסר תיאבון / ירידה באכילה
נגרמים עקב השינויים בחוש הטעם והריח, חשדנות כלפי המאכיל, דיכאון, חוסר יכולת לאכול לבד ועוד. הפתרונות האפשריים:
להוסיף תיבול למזון – סוכר, מלח, לימון, חריף, תיבול חזק יותר מבעבר. להשתמש בתיבול מוכר מהבית ומהילדות.
הגשה אסטטית– צלחת מאורגנת, אוכל וכלים במגוון צבעים, אוירה נעימה ללא הסחות דעת.
התאמת מרקם המזון – מזון שניתן לתפוס ביד או מזון במרקם דייסתי בהתאם למצב הרפואי והתפקודי.
סדר בארוחה – רצוי להגיש בתחילת הארוחה את המזונות בעלי הערך התזונתי הגבוה יותר (כגון מנה בשרית בתוספת פחמימה), ובסוף הארוחה להגיש מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך יותר (כגון מרק).
הגשת מזון סגור (עקב חשדנות)-כגון מעדנים, גבינה בגביע אישי, שמנת, מזון בכלי עם מכסה.
טמפרטורת המזון – המזון צריך להיות פושר. לא חם מדי כדי לא לגרום כוויות, ולא קר מדי. לפני כל ארוחה על מטפל או בן משפחה לבדוק את טמפרטורת האוכל.
* אי שקט ,חוסר שיתוף פעולה עם המאכיל
סביבה רגועה – סילוק גורמים סביבתיים מפריעים כגון – טלוויזיה, טלפון, פרחים על השולחן , ריבוי כלים. חדר מרווח ומואר.
השמעת מוזיקה – מומלץ להשמיע מוזיקה קלאסית מרגיעה או מוזיקה שהמטופל אוהב. ממחקרים עולה שמוזיקת רקע מרגיעה בזמן הארוחה מעודדת תיאבון ומשפרת את כמות האוכל הנצרכת בארוחה.
סבלנות בהאכלה – להאכיל לפי הקצב האישי, לא לזרז, לחכות שהאוכל יבלע לפני שמגישים עוד, ליצור קשר עין.
* שכחה של אופן השימוש בסכו”ם וקושי לזהות את המזון
מזון אצבעות – להגיש מזון שניתן לאכול עם הידיים. ללא שימוש בכלי עזר כגון סכין ומזלג. דוגמאות למזון אצבעות – כריכים, פירות חתוכים, עוגיות, ופלים, שניצלונים, אצבעות דג וכדומה. מזון אצבעות מעלה את ריכוז החולה בזמן הארוחה ואת מעורבותו.
התאמת הכלים – להגיש שתייה/מרק בכוס עם שתי ידיות, להשתמש בכלים לא שבירים. השתמשו בקש או כוס עם מכסה כדי להקל את השתייה. השתמשו בקערה עמוקה שהאוכל לא נופל ממנה בקלות.
עידוד בזמן האכילה – לחזק אכילה עצמאית על- ידי מילות עידוד כמו:כל הכבוד, מצוין, נהדר, שימוש בהבעות פנים מעודדות.
הצגת המזון – לסובב צלחת שיראה את המזון, להסביר לו מה מוגש לו.
*התנגדות לאכילה
להימנע מעימותים – לנסות להגיש מזון מאוחר יותר.
מגע בין המאכיל לחולה בעת האכילה – נגיעה קלה בשפתיים לעודד פתיחת הפה, ליטוף לחיים להזכיר למטופל לבלוע ללטף זרוע ושכמות.
בני משפחה – שיתוף בני המשפחה שאותם הוא מזהה / את קולם בהאכלה.
* קושי בלעיסה ובליעה
המטופל מחזיק את האוכל בפה ולא בולע, סובל משיעול בזמן אכילה /שתייה, מוציא חתיכות מזון מהפה, ריור, פה יבש, צרידות, חנק ממזון – אספירציה.
הסמכה – להסמיך שתייה, רטבים, מרק.
כלי אוכל – לעבור לכלי אוכל קטנים: כפית במקום כף.
נקיון הפה – בסיום הארוחה לוודא שאין שאריות מזון בפה, לשון נקייה .
מרקם המזון – להגיש מרקם מזון מתאים (רך/טחון) לפי יכולתו של החולה. (גלידה, קרטיב, כוס מציצה, שתייה בקש).
קצב אכילה – לוודא שהוא בלע לפני שמגישים מנה נוספת.
במידה וזיהיתם את אחד מהסימנים האלו חשוב להפנות/להתייעץ עם – רופא, קלינאית תקשורת או דיאטנית בהקדם.
המלצות תזונתיות למניעת ירידה במשקל בחולי דמנציה
* מתן מזון מרוכז קלורית בנפח קטן – סלט טונה עם ביצה קשה/מיונז/אבוקדו. להעשיר רסק פרי/דייסה בטחינה גולמית, שקדים טחונים, ריבה, חמאה או אבקת העשרה. לשלב בתפריט שמנת, גבינה צהובה, מעדני חלב- ניתן גם אותם לרכז על-ידי הוספת אבקת העשרה מתאימה. להוסיף שמן לסלט.
* מתן ארוחות קטנות ותכופות – ולשלב מזון שהמטופל אוהב בארוחות הביניים: רסק פרי, מעדן.
* לנצל זמנים בהם האדם רגוע ומרגיש טוב יותר – למתן ארוחה גדולה יותר. מרבית המטופלים אוכלים יותר בארוחת בוקר.
* אכילה בצוותא – עם מטפל, בן משפחה, חבר. אכילה משותפת בחדר אוכל.
*תנוחת ההאכלה – להאכיל בתנוחת חצי ישיבה, בגובה העיניים – במידה ואין אפשרות יש לדאוג לשולחן אישי בגובה ובמרחק מתאימים. לשבת ממול /לצד המטופל.
על מנת לשמור על מצבו התזונתי של אדם הסובל מאלצהיימר, חשוב למצוא את הדרכים לשפר את צריכת המזון שלו ולמנוע התדרדרות באכילה שתוביל לאבדן משקל ולהחמרה במצבו הגופני והרפואי. חולי אלצהיימר מגלים העדפה לאוכל מתוק. ניתן לתת מזונות מתוקים בין הארוחות, כגון עוגות, פירות, גלידות ועוד. בנוסף ניתן לשלב בארוחה מזונות מתוקים, כגון מעדנים, דייסות וקינוחים.
