גובה נמוך אצל ילדים

שתי השאלות שמטרידות הורים רבים הן: מה הגובה של הילד/ה יחסית לבני גילו/ה, ומה יהיה גובהו/ה בסיום תהליך הגדילה? שאלות אלו מטרידות את ההורה הן מטעמים חברתיים והן מדאגה לעתידו של הילד/ה. על מנת לענות עליהן יש לבצע ברור רפואי המתחיל בהצבת מדדי הגובה והמשקל של הילד/ה בעקומות הגדילה, ויכול להמשך בברורים רפואיים נוספים, לפי הצורך.

קומה נמוכה מוגדרת כאשר הילד/ה נמצאים מתחת לאחוזון 10  בעקומות הגדילה המתאימות לאוכלוסייה שאליה הילד/ה שייכים. קומה נמוכה קיצונית מוגדרת כשגובה הילד/ה נמצא מתחת לאחוזון 3 לגיל ולמין. ההגדרה של קומה נמוכה שונה במדינות שונות, שכן הנורמות של גובה וקצב גדילה שונות בין גזעים שונים באזורים שונים בעולם. הבדלים אלו נובעים משוני גנטי ומתזונה שונה (במדינות קולטות עלייה כמו ישראל יש קושי לפיכך בהגדרת אוכלוסיית הנורמה).

השלב הראשון בתהליך הוא למדוד את גובהו האבסולוטי של הילד, כלומר מדידה במכשיר מדידה אמין ומדויק. את התוצאה מציבים בעקומות הגדילה בהתאם לגילו ומינו וכך ניתן לראות איפה הוא נמצא ביחס לבני גילו.

פרמטר נוסף שהרופא/ה או דיאטנית הילדים יתייחסו אליו הוא קצב הגדילה. בגילאים שונים קצב הגדילה משתנה, כך שהוא מאד מהיר בשנתיים הראשונות לחיים, אחר כך איטי יותר ואז בגיל ההתבגרות הוא שוב עולה. גם לעונות השנה יש השפעה על קצב הגדילה, כך שבאביב ובקיץ לרוב קצב הגדילה של ילדים מהיר יותר ובסתיו ובחורף איטי יותר. לכן, כאשר מסתכלים על קצב הגדילה של הילד בוחנים בדרך כלל את חצי השנה האחרונה ולא חודש בודד. במידה והילד/ה נשארים על עקומת גדילה קבועה זה מהווה סימן שקצב הגדילה שלהם עקבי. במידה והילד/ה שוברים עקומת גדילה כלפי מטה, נדרש ברור של סיבת השינוי שחל בקצב הגדילה.

במקרים רבים ילדים בעלי קומה נמוכה הנמצאים באחוזון 10 ומטה אינם סובלים מהפרעה בקצב הגדילה. כלומר, כאשר בוחנים את מדדי הגדילה שלהם רואים כי הם גדלים באופן עקבי וצפוי ביחס למדדי הלידה שלהם והם שומרים על אחוזוני גדילה קבועים. בברור רפואי ראשוני אצל ילדים אלו לא תמצא סיבה רפואית לקומה נמוכה. ילדים אלו יכולים להיות בעלי קומה נמוכה על רקע גנטי משפחתי או ילדים שתהיה להם "פריחה מאוחרת, כלומר יתנו "קפיצה" לגובה בגיל מאוחר יותר. לעיתים ילדים אלו יסבלו מקומה נמוכה מסיבה לא ידועה.

הגדילה היא תהליך רגיש מאוד המושפע ממנגנונים רבים, כך שהפרעה כמעט בכל אחת ממערכות הגוף עלולה לפגוע בדפוס הגדילה. לכן, חשוב לעקוב אחר דפוס גדילת הילדים מתחילת ההריון ובכל שנות הגדילה. לא פעם, זיהוי של הפרעת גדילה הוביל לזיהוי מוקדם של מחלה או של הפרעה באחת ממערכות הגוף השונות. זיהוי מקור הבעיה עוזר מאד בקביעת הטיפול הן במחלה עצמה והן בהשפעותיה על הגדילה. מחלות דלקתיות של המעי, מחלות לב, ריאה, כליות ומחלות הורמונליות שונות פוגעות לעיתים קרובות בגדילה, כל מחלה מסיבה אחרת. גם שימוש בתרופות שונות כמו סטרואידים ורטלין עלולות לפגוע בקצב הגדילה התקין של הילד/ה.

בילדות ובבגרות הילד/ה בונים את גופם ולכן יש חשיבות רבה לאספקה שוטפת של כל מרכיבי המזון החיוניים לגדילה תקינה. מחסור באנרגיה, בחלבונים ובמלחים החיוניים לגדילה ולבניית רקמות יוצר הפרעה בגדילה. הפרעה תזונתית יכולה להיגרם בשל חוסר במזון, בשל הרכב לא נכון שלו או בשל הפרעה בספיגת חומרי מזון מסוימים. במקרים בהם צריכת המזון אינה עונה על צרכיו התזונתיים של הילד/ה חשוב לאבחן זאת אצל דיאטן/ית קלינית ולתת השלמה תזונתית הולמת. מוצר המיועד עבור ילדים נמוכי קומה ורזים שצריכת המזון שלהם אינה מספקת הוא ה- PRO-UP, עליו ניתן ללמוד עוד באתר החברה.

לסיכום, גובה נמוך אצל ילדים יכול לנבוע מסיבות רבות בהן סיבות רפואיות, תזונתיות והתנהגותיות. חשוב לעקוב אחר קצב הגדילה של הילד ולאבחן בהקדם שינויים שאינם תואמים את קצב הגדילה המצופה. בהמשך חשוב לבצע אבחון רפואי על מנת להבין את מקור הבעיה. במידה ומדובר בבעיה רפואית, יש לטפל בבעיה, במידה ומדובר בבעיה תזונתית, יש להשלים את מרכיבי התזונה החסרים בתפריט תוך התייעצות עם תזונאי/ת קליני המוסמכים לכך.

גלילה לראש העמוד