דיספגיה -הפרעות בליעה

דיספגיה או בעברית, הפרעת בליעה, היא תחושה של עיכוב או הפרעה במעבר תוכן המזון הנבלע מהפה אל הקיבה. התלונה השכיחה היא של מזון ה"נתקע", "נעצר" או "לא יורד".  בעיה זו יכולה להופיע בכל גיל, אך שכיחה יותר בגיל השלישי. הפרעת הבליעה עלולה להוביל לירידה חדה במשקל, לתת תזונה, להתייבשות, לדלקות ריאה ואף למוות.

בתהליך הבליעה המזון מוכנס לפה, עובר דרך הלוע, הוושט ומגיע לקיבה. על מנת לבצע את התהליך באופן יעיל נדרש תיאום בין מגוון רחב של שרירים ועצבים. כאשר תאום זה מופרע, מסיבה כלשהיא, מתפתחת הפרעת בליעה. הדיספגיה יכולה להיות תוצר של מחלות נוירולוגיות כגון אירוע מוחי, חבלות ראש, דמנציה, פרקינסון ועוד או בעיות במערכת העיכול או מחלות אונקולוגיות שונות (סרטן) שנפוצות יותר בגיל המבוגר. סיבה נוספת וחשובה היא שבהזדקנות הטבעית חלים גם שינויים בתפקוד מנגנון הבליעה שהופכים את האדם לפגיע יותר לפתח הפרעת בליעה.

ישנם סימנים המעוררים חשד לדיספגיה כגון שיעול, כחכוחים או חנק בזמן האכילה או אחריה וקושי בבליעת מרקמים מסוימים. גם החזקת מזון בפה לזמן ממושך ותלונות על אוכל "תקוע" בגרון, קושי בלעיסה ויציאת מזון מן האף יכולים להעיד על דיספגיה. עליות חום חוזרות מסיבה לא ברורה ודלקות ריאה חוזרות, כמו גם ירידה במשקל לא יזומה או שינוי לא מוסבר בקול, בעיקר בעת האכילה, יכולים גם הם להעיד על קיום הבעיה.

האבחון והטיפול בדיספגיה צריך להתבצע על ידי קלינאי תקשורת, אשר יתמקדו בחיזוק ואימון השרירים המשתתפים בתהליך הבליעה, לימוד שימוש בטכניקות המפצות על הקושי (כמו שינוי תנוחת הראש או הגוף במהלך האכילה), והתאמת מרקמי המזון ליכולת הבליעה על מנת למנוע סכנות בריאותיות.

במידה וקיימת בעיה בבליעת מוצקים, ידריכו קלינאי התקשורת את המטופל לגבי מרקם המזון: דייסתי, רך או מוצק. במידה וקיימת בעיה בבליעת נוזלים יקבל המטופל הדרכה לדרגת ההסמכה הרצויה עבורו.  לאור היוזמה הבינלאומית של משרד הבריאות לשפר את איכות חיי האנשים הסובלים מדיספגיה (IDDSI), ישנן 4 דרגות הסמכה שונות לנוזלים. דרגה 1 היא הסמכה קלה מאד ואילו דרגה 4 היא ההסמכה הכבדה ביותר של נוזלים. על מנת להגיע לדרגת ההסמכה הרצויה, ניתן להיעזר במסמיך 1-4 של הדסה. על גבי האריזה ישנה הדרכה כיצד להגיע לכל אחת מדרגות ההסמכה הרצויות.

גלילה לראש העמוד