בליעה הינה העברת מזון דרך הפה אל הלוע ומשם אל הוושט כאשר בסוף התהליך מגיע המזון אל הקיבה. זהו תהליך מורכב שדורש שליטה מלאה בשרירי הלשון, הפה, הלוע, קנה הנשימה והוושט.
הפרעת בליעה היא מצב של עיכוב או הפרעה במעבר מזון או נוזל מהפה אל הקיבה. הפרעת בליעה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות ויכולה לנבוע מפגיעה בכל אחד משלבי הבליעה. המקור להפרעות בליעה יכול להיות מגוון מצבים רפואיים כגון מחלות נוירולוגיות (דמנציה), הפרעות מבניות של מערכת הבליעה, גידולי ראש צוואר ואירועים מוחיים (כגון שבץ מוחי).
סוגי הפרעות בליעה:
הפרעות בליעה יכולות להיות תוצאה של פגיעה בכל אחד משלבי הבליעה השונים ולכן הן באות לידי ביטוי גם בקושי להתמודד עם סוגי מזון שונים. יכולה להיות הפרעת בליעה של מזון מוצק או מזון נוזלי בלבד, אך יכולה להיות גם הפרעת בליעה משולבת של שני המרקמים. לרוב יהיה למטופל קושי להתמודד עם 2 מרקמים שונים באותו המזון כגון מרק עם אורז או קציצות עם רוטב. במקרים אלו חשוב לתת מזון במרקם אחיד.
סימנים שעשויים להעיד על בעיות בליעה:
דלקות ריאות חוזרות ונשנות בשל כניסה של מזון ונוזלים לריאות, תחושה של מזון שתקוע בגרון, הנגרמת כתוצאה מבעיה בתפקוד מערכת הבליעה, קושי בלעיסה ו/או בבליעה, אכילה אטית מהרגיל, עליות חום חוזרות מסיבה לא ברורה, אובדן משקל, שינוי לא מוסבר בקול, בעיקר בעת האכילה ושיעול או חנק בזמן הבליעה או מספר דקות לאחר מכן. כל אלו הם סימנים המחשידים לקיומה של הפרעת בליעה.
אבחון בעיות בליעה
האבחון יכול להתבצע על ידי מספר אנשי מקצוע: רופא אף אוזן גרון, רופא גסטרואנטרולוג, קלינאי תקשורת, רופא רנטגנולוג ודיאטנית. האבחון כולל הערכה קלינית וצילום או הדמיה של מנגנון הבליעה. בהתאם לממצאים מחליטים על אופן הטיפול. במקרים רבים האבחון מתבצע ע”י איש מקצוע בשטח (במוסד סיעודי) על סמך הסימנים הקליניים בלבד או כחלק מאבחנה ראשונית עד לביצוע בדיקות מקיפות יותר.
לאחר האבחנה יקבע קלינאי תקשורת המתמחה בהפרעות בליעה את אופן הטיפול.
הטיפול יכול להיות בכמה רמות:
- התאמת המרקם של המזון למצבו של המטופל וליכולת הבליעה שלו.
- שינוי תנוחת הגוף במהלך האכילה.
- ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי הפה והצוואר וחיזוק ההגנה על דרכי הנשימה.
פתרונות להסמכת נוזלים
כאשר קיימת הפרעה בבליעת נוזלים אסור לתת למטופל מזון במרקם נוזלי, כיוון שמנגנון השליטה על מעבר הנוזל לקיבה נפגע והוא בקלות עלול להגיע לריאות. על מנת להתגבר על בעיה זו יש לתת למטופל נוזלים מוסמכים. ישנם כמה פתרונות ויש להתאימם למצב המטופל:
- הסמכת נוזלים קרים וחמים כאשר אין מגבלת פחמימות -במקרה זה רצוי להשתמש ב“מסמיך של הדסה“. ניתן להסמיך שתייה קרה או חמה כמו גם מרקים. מסמיך זה מגיע בטעם ניטרלי בלבד.
- מסמיך דל פחמימות – מסמיך זה הנקרא “Drink Eat“ מיועד לחולי סוכרת או למטופלים בעלי עודף משקל. במצבים אלו אנו מעוניינים להסמיך את הנוזלים, אך לחסוך בקלוריות ופחמימות מיותרות. ניתן לקבל מסמיך זה בטעם ניטרלי או בטעמי תות, תפוז ולימון וקפה.
- מסמיך למזון רפואי – “מסמיך פלוס“ – מיועד להסמכת פורמולות של מזון רפואי המגיעות מוכנות לשתייה. לא ניתן להסמיך פורמולות אלו במסמיך רגיל כיוון שנוצרים גושים. מסמיך זה ייחודי בכך שמונע את היווצרות הגושים. מסמיך זה מגיע בטעם ניטרלי בלבד.
פתרונות למזון במרקם חלק ובנפח קטן
כפי שנאמר, לעיתים יסבול המטופל מקושי באכילת מזון המשלב מרקמים כמו חתיכות שיש ללעוס בתוך מרקם נוזלי או שיתקשה לאכול נפחי ארוחה גדולים כיוון שתהליך האכילה גורם לו כאב או אי נוחות אחרת. על מנת להתגבר על קשיים אלו יש לתת למטופל מזון במרקם חלק ובנפח קטן שיכיל כמות נאותה של קלוריות וחלבון ובכך יאפשר לו צריכת מזון נאותה בנפח ומרקם המתאימים לו. פתרונות שיתאימו למצב זה הם סדרת “הפודימיקס” של הדסה הכוללת 3 סוגים שונים של אבקות להכנת פודינג בהרכבים תזונתיים שונים ובמגוון טעמים.
פתרונות נוספים הם הכנסת אבקות העשרה לתוך המזון שהמטופל אוהב ורגיל לאכול ובכך לרכז המזון מבחינת קלוריות וחלבון ולאפשר לו להסתפק בנפח ארוחה קטן ועשיר. לצורך כך אפשר להשתמש בסדרת “הדסה שייק” המגיעה במגוון טעמים או בטעם ניטרלי ומתאימה להעשרת מזון חלבי כגון שמנת, מעדן, דייסה וכו. במקרה של ארוחה בשרית ניתן להשתמש באבקת “הדסה לאנצ’“ אשר מגיעה בטעם ניטרלי בלבד ומתאימה להעשרת מרקים, פירה, רטבים, קציצות, חביתה ועוד. אבקה זו היא פרווה. פתרונות אלו אינם משנים את מרקם המנות המקוריות.
כאשר אדם מגלה סימנים מחשידים להפרעת בליעה חשוב להגיע לאבחנה בהקדם האפשרי ולהתאים לו את הפתרונות התזונתיים הנכונים עבורו. במידה והוא ירד במשקל, מתקשה לאכול נפחים גדולים, אינו מאוזן מבחינת הסוכרת או נמצא בעודף משקל- חשוב מאד להתייעץ עם דיאטנים קליניים לצורך התאמת פתרונות מתאימים שיספקו גם את המרקם הנכון אבל גם את ההרכב התזונתי המתאים.
