הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בקבוצת תסמינים הכוללת קושי לשמור על תשומת לב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. ישנן תתי קבוצות שונות; לא כולם מציגים את כל הסימפטומים. ל- ADHD יכולות להיות השפעות שליליות על מערכות יחסים, הערכה עצמית וביצועי בית הספר והעבודה ויכולה להיות השפעה מאוד משמעותית על איכות החיים של מי שסובל מכך.
על פי הערכה של ה- CHAAD (ארגון ללא מטרות רווח המחנך ומטפל באנשים בעלי (ADHD בשנת 2015 כ-129 מיליון ילדים בעולם מתחת לגיל 18 (כ-7.2% מאוכלוסיית גיל זו) אובחנו כחולים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD). לפי ה- National Health Interview Survey (NHIS) ועל סמך נתונים שנאספו ב-2018 עלה אחוז האבחנה של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז באופן דרמתי.
| Ages 12-17 | Ages 4-11 | Overall | Year |
| 13.5 | 7.7 | 10.2 | 2015-2016 |
| 11.3 | 7.9 | 9.4 | 2013-2014 |
| 12.0 | 7.7 | 9.6 | 2011-2012 |
| 11.9 | 6.9 | 9.0 | 2009-2010 |
| 10.8 | 6.1 | 8.1 | 2007-2008 |
| 9.3 | 6.0 | 7.5 | 2005-2006 |
| 9.3 | 5.8 | 7.3 | 2003-2004 |
| 8.9 | 5.9 | 7.2 | 2001-2002 |
| 8.2 | 5.3 | 6.5 | 1999-2000 |
| 7.2 | 5.3 | 6.1 | 1997-1998 |
על סמך אותם נתונים בנים סובלים פי 2-3 מהפרעות קשב וריכוז ביחס לבנות באותו הגיל. לפי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, לא ניתן להסביר את העלייה בשכיחות על בסיס גנטי בלבד.
https://chadd.org/about-adhd/general-prevalence/
כמו במצבים רבים אחרים, תזונה יכולה להועיל למתמודדים עם תסמיני הפרעות קשב וריכוז. למזונות וחומרים מזינים יכולות להיות השפעות ישירות על התפתחות המוח האנושי ותפקודו. לעיתים מזונות אלה (או כימיקלים הנמצאים במזונות) משפיעים לרעה כגורם מגרה/מעורר. מאמר זה מתמקד בעיקר באוכל, אבל ישנם כמובן גורמים נוספים שמעורבים במהלך הבעיה כגון אלרגיות, חרדות, בעיות בבלוטת התריס, לקויות למידה לא מאובחנות, הפרעות בעיבוד חושי, בעיות עיבוד שמיעתי, בעיות התפתחות חזותית, רעילות מתכות כבדות ובעיות מעיים, כמו עצירות כרונית ועוד. חשוב לאבחן אותם ולטפל בהם.
חומרים מגרים באוכל
אליסה רוס, דיאטנית אמריקאית המלווה משפחות בתהליכים תזונתיים מסבירה כי “חומרים מעוררים רבים נכנסים לגופנו באמצעות המזון. סוכר הוא אחד מהם. לסוכר יש השפעות התנהגותיות, כמו היפראקטיביות, אצל חלק מהילדים”. זה יכול לנבוע מעליות סוכר חדות בדם הגורמות לעוררות יתר. בהמשך יחווה הילד נפילות סוכר וירגיש עייף ותשוש. אכילת כמויות סוכר גדולות גורמת לעליות ונפילות של אנרגיה במהלך היום ולשינויים במצב הרוח וזה מקשה על הילד, שגם ככה מתקשה לשמור על ריכוז, להצליח לעבור את היום. מעבר לכך, צריכה גבוהה של סוכר קשורה גם למצבי דלקת, השמנת יתר ומחלות לב. מבחינה תזונתית, סוכר הוא מקור לקלוריות ריקות, כלומר אינו תורם תרומה תזונתית לילד מעבר לקלוריות עצמן. ככל שילדכם אוכל יותר סוכר, כך הוא אוכל פחות אוכל מזין עתיר חלבון, ויטמינים ומינרלים שחשוב לו לצורך גדילה תקינה.
לסוכר פנים ושמות רבים וחשוב להכירם על מנת לזהות אותם ברשימת הרכיבים של המזון: דקסטרוז, גלוקוז, סירופ תירס, פרוקטוז, סירופ אגבה, רכז מיץ פירות, סוכרוז, דבש, סילאן, סוכר ענבים ועוד. מרבית המזונות המעובדים מכילים לפחות אחד מהסוכרים האלו. דוגמאות למזונות עתירי סוכרים: עוגיות, ממתקים, דגני בוקר (יש בודדים עם כמות סוכר קטנה), חטיפי גרנולה, עוגות, מאפים, גלידה, משקאות חלב לילדים, שתייה מתוקה, ואפילו קרקרים וצ’יפס, ויש כמובן עוד מוצרים רבים הנמצאים על המדף בסופר. חשוב לדעת, כי אף על פי שמיצי פירות טבעיים 100% פרי הם אמנם פירות מבחינה טכנית, אבל הם מכילים סוכרים טבעיים בריכוז גבוה מאד ולכן רצוי להימנע מהם ולהעדיף אכילת פרי טבעי שבו כמות סוכר קטנה יותר והוא מכיל גם סיבים תזונתיים, וויטמינים ומינרלים חשובים.
בשנים האחרונות מצטברות עדויות רבות על כך שצבעי מאכל סינטטיים מסוימים גורמים נזק לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. הנזק מתבטא בעצבנות יתר, חוסר שקט וקשיי שינה. אולם, לא כל הילדים רגישים באותה המידה להשפעותיהם של צבעי המאכל ומסתבר שישנם גם ילדים ללא הפרעת קשב וריכוז המושפעים לרעה מאכילת אותם חומרים ולכן, עדיף פשוט להימנע מצריכת מזונות המכילים אותם. צבעי המאכל במזון מצוינים על גבי האריזה ברשימת הרכיבים, יחד עם שאר מרכיבי המזון. הם מצוינים במספר סידורי ולפניו האות E . צבעי מאכל שנמצאו כחשודים להשפעה שלילית במצבים של הפרעת קשב וריכוז הם צהוב סינטטי E-110 , אדום ארגמן E-120, אדום E-128, כחול E-133, אדום אלוורה E-129. אבל כפי שנאמר, לא בהכרח ניתן לדעת את מידת ההשפעה של צבעי המאכל הסינטטיים ולכן עדיף להשתמש רק במזונות ללא צבעי מאכל כלל או כאלו המכילים רק צבעי מאכל טבעיים.
בעולם המודרני רבים משלבים בתזונתם מזון תעשייתי מעובד. מזון זה ברוב המקרים יהיה דל מאד ברכיבים חיוניים כגון חומצות שומן חיוניות (החשובות לתפקוד המוח), חלבון איכותי, ויטמינים ומינרלים. מצד שני, מזון זה עתיר בחומרים מוספים כגון חומרים משמרים, משפרי טעם, חומרי הלחה, צבעי מאכל, סוכרים ועוד. חלק מחומרים אלו משפיעים לרעה על הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. לכן, מומלץ לעבור לתזונה בריאה המסתמכת על בישול ביתי ואינה מכילה מזון מעובד, מזון משומר, צבעי מאכל, סוכרים מוספים וג’אנק פוד.
מה להגיש לילד?
על מנת לספק לילדך תזונה בריאה ומאוזנת שתקדם גדילה תקינה ותשפר את ההתמודדות שלו עם הפרעת הקשב והריכוז, עליך לשלב בתפריט היומי הרבה ירקות צבעוניים ופירות (מקור מעולה לסיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים חיוניים), מקורות איכותיים לחלבון כמו דגים, בשרים, קטניות, חלב (אם לא קיימת אלרגיה לחלב או רגישות ללקטוז), יוגורטים ללא תוספת סוכר, גבינות, ביצים, קטניות, דגנים מלאים ושומנים בריאים כמו אבוקדו, אגוזים וזרעים ושמן זית. במידה וילדך בררן ואינו מסכים לאכול את מרבית המזונות שהוזכרו, מומלץ לקרוא באתר את המאמרים העוסקים בבררנות באכילה.
תוספי תזונה
אומגה 3 זוהי קבוצה של חומצות שומן אשר חיוניות מאוד לפעילות תקינה במערכות הגוף כולן ובמוח במיוחד. גוף האדם אינו מסוגל לייצר אומגה 3 באופן טבעי, ועל כן הוא חייב לקבלה ממקורות תזונתיים שונים. אומגה 3 מקורה בדגי ים אשר מגיעים ממים קרים ועמוקים וממקורות צמחיים שונים. ניתן לקבל אומגה 3 מדגי ים צפוניים (סלמון, טונה), אצות וזרעי פשתן, אבל לא פשוט להצליח לקבל כמויות נאותות על בסיס יומי ולכן לעיתים נעזרים בתוספים. מתן אומגה 3 לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נחקר רבות בשנים האחרונות. קיימת שונות בין ממצאי המחקרים, אבל ברובם נצפתה השפעה חיובית מסוימת בתפקוד הילד שקיבל תוסף מסוג זה. ישנם בשוק תוספים שונים בהרכבים שונים וחשוב להיוועץ באיש מקצוע לגבי סוג התוסף והמינון.
ADHD וירידה במשקל
ילדים הנוטלים תרופות להפרעות קשב וריכוז לעיתים קרובות מדווחים על ירידה בתאבון בשעות בהן הם נמצאים תחת השפעת התרופה. כאשר השפעת התרופה חולפת, חלקם יהיו מאד רעבים ויאכלו ביתר (מה שעלול להוביל לעלייה לא רצויה במשקל) וחלקם יחזרו לאכול רגיל, אך לא יצליחו לפצות באכילה על כל אותן שעות בהן לא אכלו כלל. במידה ומצב זה מתמשך לאורך זמן הוא עלול להוביל לירידה במשקל או אי-עלייה תקינה במשקל ולצריכת מזון קטנה מידי אשר עלולה לפגוע בגדילה התקינה של הילד.
האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים מסבירה כי ירידה במשקל בדרך כלל מתרחשת אצל ילדים הנוטלים תרופות ממריצות. הם גם מציעים כי ירידה במשקל זו אינה קבועה:
“ההשפעה של טיפול בהפרעות קשב וריכוז על צמיחה נחקרה במשך שנים רבות. מחקרים עדכניים מראים כי תרופות ממריצות עשויות להיות קשורות להפחתה קטנה בצמיחה (בעיקר קשורה למשקל), לפחות במהלך השנה הראשונה ל -3 שנים של טיפול. עם זאת, מרבית המחקרים מראים כי כל הפחתה בקצב הגדילה היא לרוב זמנית ואינה קשורה לגובה האולטימטיבי של הילד. “
במידה וילדכם סובל מחוסר תאבון עקב צריכת תרופה מסוג זה, מומלץ לקרוא את המאמר : “הקשר בין הפרעות קשב וריכוז ועיכוב בגדילה” בו תוכל למצוא טיפים כיצד לשפר את תזונת ילדך ולצמצם את השפעות התרופה על צריכת המזון היומית שלו.
לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז יש אתגרים רבים: חברתיים, לימודיים וגם תזונתיים. חשוב להקפיד במקרים אלו על תזונה בריאה ואיכותית ולהימנע מתזונה המעוררת עוד יותר את הפרעת הקשב הבסיסית. חשוב גם להיות ערניים לצריכת המזון של הילד ולדאוג שהוא עונה על צרכיו התזונתיים בהתאם לגילו. במידה וקיים קושי לגרום לילד לצרוך את כל רכיבי המזון להם הוא זקוק או שנצפה חוסר עליה במשקל או אפילו ירידה במשקל, יש לפנות לתזונאי/ת ילדים קלינית בקופת החולים לצורך התייעצות והתאמת תוסף תזונתי מתאים בהתאם לצורך.
המידע המסופק במאמר זה מיועד לשימוש כללי בלבד ואינו אמור לשמש במקום ייעוץ רפואי של איש מקצוע מורשה בתחום הבריאות.
