יש לך מוטיבציה ואת/ה מוכן/ה להתחיל להניע את המשפחה שלך לתזונה בריאה ומאוזנת, אבל מאיפה מתחילים? איך גורמים לילדך לקבל פירות וירקות חדשים כאשר כל הניסיונות בעבר נתקלו בהתנגדות מצד הילד/ה? בהרבה מקרים, המשך הניסיונות להציע מגוון רחב של פירות וירקות בריאים יכול להיות קשה ומתסכל עבור ההורה ועלול לגרום לך לוותר ולהפסיק לנסות. אבל, עם קצת הדרכה וצעדים פשוטים, תוכלו ליצור את השינוי המיוחל.
נתחיל במה שאנחנו יודעים.
הספרות מדברת על כך שישנו קשר חזק בין המזונות שילדים אוהבים והחוויה שלהם איתם (קוק, 2007). “אולי הדבר המשפיע ביותר על חיבתו של ילד למזון מסוים הוא מידת החשיפה אליו. במילים פשוטות, ילדים אוהבים את מה שהם מכירים והם אוכלים מה שהם אוהבים “(עמ ‘294). מחקרים מדגישים את החשיבות של חשיפת ילדים למגוון רחב של מזונות בגיל צעיר. חשיפה חוזרת ומוקדמת למזון בריא חוזה תזונה איכותית יותר במהלך הילדות (Nicklaus S, Schwartz C., 2019).
האתגר שעולה לעיתים קרובות עבור משפחות הוא ניאופוביה למזון. ניאופוביה במזון, או פחד מהמזון החדש, מתגלה בסביבות גיל שנתיים והוא עלול להרתיע ילדים מלנסות מזונות חדשים ולגרום לתזונה בררנית ומוגבלת. אז מה עושים אם הילד שלנו מתקשה לנסות מזונות חדשים?
מחקרים מראים לנו שמספר החשיפות למזון חדש הדרוש לשינוי העדפותיו של הילד עולה עם הגיל.
כאשר אוכל חדש או לא מוכר מפחיד את הילד, עלינו להפוך אותו למוכר. “ספרות נרחבת מצביעה על כך שעם ניסיון של טעימות חוזרות או ‘חשיפה’ (המכונה לעיתים ‘חשיפה גרידא’), ניתן להפחית את הניאופוביה ולהפוך את “האויב לאוהב” (Cooke, 2007, עמ ‘295). מחקרים מראים לנו שמספר החשיפות למזון חדש הדרוש לשינוי העדפותיו של הילד עולה עם הגיל. מחקר אחד מצא כי תינוקות זקוקים לחשיפה אחת בלבד כדי להגדיל את החיבה והצריכה של מזון חדש (Sullivan & Birch, 1994); בעוד שאחרים הדגימו שילדים בני שנתיים נדרשים לבין 5 ל -10 חשיפות (Birch & Marlin, 1982; Birch et al., 1987); לילדים בגילאי 3 עד 4 יש כבר צורך ב-8-15 חשיפות בממוצע (Sullivan & Birch, 1990); ועד 20 חשיפות לילדים בגילאי 7 עד 9 ו- 10 עד 12 (Loewen & Pliner, 1999).
מה המשמעות של “חשיפה” וכיצד אנו עושים זאת?
כפי שניתן לראות, יתכן ונצטרך לחשוף את ילדנו למזון חדש עד 20 פעמים לפני שנוכל לשנות את דעתו בעניין. אבל, כיצד אנו חושפים את ילדנו לאוכל מספיק פעמים ללא תסכול ומבלי שיגרום לרתיעה?
זה יכול וצריך להיות פשוט כמו שיש את האוכל בבית, להכין אותו, לשחק איתו, לבשל אותו, ולטעום אותו.
ראשית, החשיפה למזון חדש צריכה להיות פשוטה ואורגנית. זה יכול וצריך להיות פשוט וטבעי כמו שמתייחסים לשאר האוכל בבית. הספרות מצביעה על כך שילדים נפתחים כשהם קוראים ספרים על האוכל, מבשלים אותו, נוגעים בידיים שלהם וטועמים אותו (Nicklaus S, Schwartz C., 2019). אמנם המטרה שלנו תהיה שהילד יאכל את האוכל, אך עלינו להנגיש אותו ברמה שהכי נוחה לילד, ולעבוד יחד למען המטרה. עלינו להימנע משימוש בלחץ או בכוח כלשהו בכדי ללמד ילד לאכול את אוכל המטרה. הלחץ לאכול בילדות נמצא כמוביל לאתגרי אכילה אחרים בהמשך החיים (Ellis JM, Galloway AT, Webb RM, et al., 2016).
12 דרכים שונות לחשוף את ילדך למזון חדש.
עבדו בצעדים אלה ובחרו לפחות צעד אחד בכל יום.
- בחרו מטרה פרי או ירק והוסיפו אותו לרשימת הקניות שלכם. הקפידו שיהיה בבית במשך לפחות שבועיים רצופים. התחילו בפרי/ירק שאתם ובני משפחה אחרים אוהבים לאכול (או שנוח לכם לנסות). הדגש הוא לא על תרומתו התזונתית של הפרי/ירק אלא על מזון שמיטיב עם הארוחות באותו שבוע וקל לכם לשלבו בתפריט המשפחתי, משהו שמושך את העין או משהו שאת/ה רוצה לראות את המשפחה שלך אוכלת.
- חקרו קצת ומצאו ספרים המותאמים לגיל הילד ומזכירים את אותו מזון. הקריאו אותם לילד בתקופת החשיפה ואף לפניה. מחקרים מצאו כי התבוננות בספרי תמונות על ירק הגבירה את חיבת הילד וצריכתו של ירק זה (אוון ל.ה., קנדי אוב, היל סי, ואח ‘, 2018).
- שתפו את הילד בתהליך הקניה. תנו לו לבחור את הפרי/ירק ולהכניס לשקית. שתפו אותו כיצד בוחרים פרי/ירק (לפי צבע, מרקם, ריח וכו)
- לאחר טיול הקניות, תן/י לילדך להכניס את הפרי/ירק למקרר והציעו לו לשבת ליד השולחן לטעום/לאכול אותו.
- בזמן הכנת הארוחה, הצע לילדך להשתתף בתהליך בהתאם לגילו: קיצוץ, קילוף או ערבוב של אוכל המטרה. בקרב ילדים קטנים שאינם מסוגלים לבצע פעולות אלו, אפשר לשים כיסא ליד השיש ולאפשר לילד לצפות בתהליך ההכנה. מחקרים שנעשו לאחרונה מצאו כי העדפה לאוכל המטרה גדלה בעקבות בישול מתמשך עם אוכל המטרה במסגרת קבוצתית (ארנברג S, לאונה ל, שארפ B, Reardon K, Anzman-Frasca S., 2019).
- בזמן הארוחה, הציעו לילדכם מנה קטנה מאוכל המטרה שבחרתם, לצד שאר המזונות בארוחה. עזרו לו לחקור איך הכי נוח לאכול את המזון: עם הידיים/מזלג/כפית. שוחחו איתו על המרקם, הריח והטעם של המזון החדש.
- איכלו במקביל אליו בצלחת משלכם ותהוו דוגמא אישית לאכילת אותו מזון.
- בסוף הארוחה, בקשו מילדכם לסייע בניקיון. תן/י לו לנקות את הצלחת שלו על ידי איסוף מזון באצבעותיו כדי לזרוק אותו לפח. זה אולי ישמע מוזר, אבל ייתכן וילדך יכניס את האוכל לפיו בזמן הניקיון ויחווה אותו באופן משעשע יותר. אם הוא נהנה מזה, זה יצור זיכרון חיובי שקשור לטעימת האוכל.
- בשלב ההכנה/האכילה/הניקוי – אפשרו לילד “לשחק” עם האוכל: לסדר את האוכל כפי שבא לו, ליצור דמויות בצלחת, לסדר לפי צבע וכו – חוויית היצירה עם האוכל תיצור חוויה חיובית לגביו. מחקר אחד מצא שילדים בגיל הרך שעוסקים במשחק חושי בפירות וירקות ניסו אותם יותר מילדים שעוסקים במשחק חושי שאינו כולל אוכל או ילדים שחוו חשיפה חזותית בלבד. (Coulthard H, Sealy A., 2017). מחקר אחר הצביע באופן דומה כי “משחק חושי, עם פירות ו / או חומרים שאינם מזון, בשילוב עם חשיפה עשוי להיות אסטרטגיה יעילה להגברת הטעימות וקבלת הפירות אצל ילדים” (Coulthard H, Williamson I, Palfreyman Z, et al., 2018 ).
- הכינו את אוכל היעד שלכם במגוון דרכים. לדוגמה, אם אוכל המטרה הוא גזר, הציעו גזר מבושל ביום אחד, גזר אפוי למחרת, מרק עם גזר ביום אחר. אפשר להשתמש גם בגזר קפוא. באופן זה הילד יחשף לצורות הכנה שונות ולטעמים שונים של אותו המזון.
- הוסף כפית אחת ממזון המטרה לצלחת של הילד (וודא שהוא יודע שהוא לא צריך לסיים הכל) יחד עם המאכלים המועדפים עליו כמה פעמים במהלך השבוע. וודאו כי כל בני המשפחה אוכלים את אותו האוכל. עודדו אותו לאכול את האוכל הזה באמצעות דוגמא אישית.
- אם ילדך מוכן להתנסות, דרגו ביחד צורות שונות של אוכל המטרה. לדוגמה, דרג ברוקולי גולמי לעומת ברוקולי מאודה לעומת ברוקולי אפוי – מה הוא יותר אהב, למי יש צבע יותר יפה ולמי מרקם שיותר נעים לו.
התמקדו בהפיכת צעדים אלה לחלק מהשגרה היומית שלכם והם לא ירגישו כמו עבודה נוספת או מאמץ גדול במיוחד. זכור/י כי החשיפה היא הדבר החשוב ביותר. התפקיד שלך הוא לספק הזדמנויות לחשיפה; העבודה של הילד שלך היא ללמוד.
מה עושים אם ילדכם אינו עונה על צרכי התזונה שלו ואינו מוכן להתנסות במזון חדש?
אם ילדכם אינו אוכל תזונה בריאה ומאוזנת ותהליך זה מרגיש מרתיע, היוועצו באיש מקצוע המתמחה בתזונת ילדים, יתכן והוא ישקול להכניס תוסף תזונה שיענה על החסרים התזונתיים של ילדכם. חשוב לדאוג שילדכם יקבל את כל רכיבי התזונה במינון התואם לגילו ומאפשר התפתחות וגדילה תקינים.