הגובה הסופי שאליו יגיעו בנים ובנות בסיום הגדילה הוא תוצאה של גנטיקה, תזונה, מצב בריאותי ומצב הורמונלי. מהלך הגדילה התקין בילדים מתאפיין בארבע תקופות גדילה:
הגדילה התוך-רחמית – תקופת ההריון. בתקופת החיים העובריים קצב הגדילה הוא המהיר ביותר, ותקופה זו היא בעלת התרומה הגדולה ביותר (ליחידת זמן) לגובה הסופי של הבוגר. הגדילה בתקופה העוברית תלויה במצבה הבריאותי של האם ובתפקוד השליה.
תקופת הינקות – מהלידה עד גיל שנתיים. זוהי התקופה שבה התינוק “ממסד” את קו הגדילה שלו. בחודשים הראשונים לחיים התזונה היא עדיין הגורם החשוב בגדילת התינוק. כעבור כשנה, ציר הורמון הגדילה הופך לשולט. תקופה זו מאופיינת בקצב גדילה מהיר בשנה הראשונה לחיים, שמואט לקראת סוף השנה השנייה לחיים.
תקופת הילדות – עד תחילת ההתבגרות. תקופת הילדות מתחילה בשנה השלישית לחיים ומסתיימת בתחילת ההתבגרות. הגדילה בתקופה זו מאופיינת בקצב די קבוע ולאורך אותו קו הגדילה. בשלב זה נוצר הבדל יחסי בגובה ובדרגת הקידום בגיל העצמות בין בנים לבנות. הבנות גבוהות יותר ודרגת הבשלות של עצמותיהן מתקדמת יותר.
תקופת ההתבגרות – מתחילת ההתבגרות עד סיום הגדילה. תהליך ההתבגרות מתחיל בבנים כשנה-שנתיים מאוחר יותר מאשר בבנות. דגם הגדילה בתקופת ההתבגרות שונה בבנים ובבנות. הגדילה המואצת מתרחשת בבנות מיד עם תחילת ההתבגרות, ובבנים רק מאמצע ההתבגרות. שיא קצב הגדילה בהתבגרות בבנות הוא כ-10 ס”מ בשנה, ובבנים הקצב מהיר יותר – כ-12 ס”מ בשנה. לקראת סיום תהליך ההתבגרות (הופעת המחזור הראשון בבנות והשיער בלחיים בבנים) קצב הגדילה מואט, אך תיתכן גדילה נוספת של 5 – 8 ס”מ. בשנה האחרונה לגדילה קצב הגדילה עומד על 2 – 2.5 ס”מ בשנה.
סיום הגדילה אינו מתרחש בגיל מסוים והוא נקבע עם התגרמות סחוס הגדילה שבעצמות הארוכות, כאשר הגורם החשוב ביותר המשפיע על קומתו של הילד/ה הוא הגורם התורשתי, אולם גם לסביבה יש השפעה מכרעת על תהליך הגדילה. השפעה זו נותנת אותותיה בכל תקופות הגדילה ועיקר השפעתה היא בחיים העובריים. בתקופה זו הגדילה מושפעת בעיקר מהתנאים הסביבתיים שהאם מספקת לעובר.
תזונה היא מרכיב מכריע בהשפעה על הגדילה בכל שלביה, ובעיקר בתקופות שבהן הגדילה מואצת כמו בגיל ההתבגרות. תזונה מאוזנת המכילה כמויות מספיקות של כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים, חשובה להשגת משקל תקין, לגדילה האורכית ולבניית מסת העצם והשרירים. לכן מצבי חסר תזונתי משמעותיים עם ירידה מתחת לרף מסוים יכולים להתבטא בהפרעה בצמיחה. במקרים אלו חשוב להשלים את רכיבי התזונה החסרים על מנת לאפשר חזרה למסלול צמיחה תקין. בשוק תוספי התזונה בארץ קיים מוצר אחד אשר נבדק מחקרית על ילדים בגילאי 3-9 הסובלים מעיכוב בגדילה בשם- PRO-UP . השימוש במוצר לאורך מספר חודשים הדגים שיפור משמעותי בקצב הגדילה על ידי הוספת קלוריות, חלבון, ויטמינים ומינרלים הקשורים לגדילה.
פוטנציאל הגדילה טמון ביכולת ההתארכות של העצמות, שנקבע על-פי דרגת ההתגרמות של לוחיות הגדילה. דרגת ההתגרמות של הלוחיות נקראת גיל עצמות. סגירת לוחיות הגדילה היא סימן לסיום הגדילה (גיל עצמות 15 בבנות, ו-17 בבנים). האמצעי לקביעת גיל העצמות הוא צילום שורש כף היד וצילום כף היד. בכף היד יש שני סוגי עצמות – עצמות שורש כף היד, שהן העצמות הקצרות ועצמות האצבעות, שהן העצמות הארוכות. דרגת ההתגרמות של עצמות שורש כף היד ושל כף היד משקפת את דרגת ההתגרמות של כל עצמות הגוף. מקובל לבצע צילום כף יד שמאל כדי שתמיד יהיה ניתן להשוות את השינויים בהתגרמות העצמות באותה היד.
בניסיון לחזות לאיזה גובה יגיע הילד משתמשים בדרגת התגרמות העצמות/גיל העצמות. מדד זה נחשב אמין לחיזוי הגובה הסופי, אך גם הוא עשוי להשתנות באופן בלתי צפוי במהלך הגדילה ואז התחזית משתנה. בגילאים בוגרים החיזוי מדויק יותר, מכיוון שקרובים יותר לגובה הסופי. חשוב להדגיש שמדובר בחיזוי בילדים בריאים, ללא הפרעת גדילה או מחלות עצם. החיזוי אינו אמין בילדים נמוכים מאוד או גבוהים מאוד, ובמצבים שבהם ההתבגרות מוקדמת או מאוחרת.
קיים מספר רב של הורמונים המשתתפים בתהליך הגדילה, כמו ההורמון טירוקסין המופרש מבלוטת התריס, הורמוני המין המופרשים מהאשכים ומהשחלות, הורמונים אנדרוגניים המופרשים מבלוטת האדרנל ועוד. ההורמונים החשובים ביותר בתהליך הגדילה, הפועלים מהינקות ועד השגת הקומה הבוגרת, הם הורמון הגדילה(Growth Hormone), הורמוני בלוטת התריס והורמוני המין ופעילות תקינה שלהם היא חיונית לצורך גדילה תקינה.
לסיכום
גורמים רבים משפיעים על צמיחתם של ילדים ובנות בפרט. ניתן להעריך את הגובה הסופי על סמך הגנטיקה ועל ידי בדיקת גיל עצמות, אך יש לקחת בחשבון שגם הערכה זו אינה מדויקת והגובה הסופי יושפע מגורמים סביבתיים רבים כגון הסביבה הרחמית שבה גדל העובר, תזונת הילד/ה בכל תקופת הילדות וההתבגרות, מצב הורמונלי ומצב רפואי. אצל בנות, בדרך כלל קצב הגדילה לפני קבלת הוסת גדול יותר והגדילה נמשכת בקצב איטי יותר אחרי קבלת הוסת הראשונה.
