פצעי לחץ ותזונה

פצעי לחץ הם פצעים הנגרמים כתוצאה משכיבה או ישיבה ממושכת ללא תזוזה. באזור בו נוצר לחץ בין רקמת העצם ובין המשטח עליו שוכב/יושב האדם לאורך זמן נוצר אזור נמקי ברקמת העור הרכה. הלחץ על רקמת העור הרכה יכול לנבוע ממזרן, מיטה או מושב כלשהו. פצעי לחץ נוצרים בעיקר בנקודות לחץ בין עצם בולטת למשטח: בגב התחתון, העכוז, הרגליים והעקבים בכפות רגליים .

מי בסיכון לפתח פצעי לחץ?

קשישים

קשישים המוגבלים ביכולת התזוזה או מרותקים למיטה נמצאים בסיכון להתפתחות פצעי לחץ. בגיל השלישי קיימת נטייה לפתח פצעי לחץ עקב כמה גורמים:

*הזדקנות העור שהופך פחות גמיש ויותר קשיח.

*ירידה במערכת החיסונית והאטה בתהליך הטבעי של ריפוי הפצע.

*היצרות של כלי הדם (לרוב עקב טרשת עורקים) וירידה בזרימת הדם לשכבת העור האמצעית. 

כל אלו מאיטים את תהליכי הריפוי של העור ולא מאפשרים לגוף להתמודד באופן תקין עם הלחץ הנוצר על הרקמה הרכה. התוצאה – היווצרות פצע לחץ.

מרותקי מיטה

מגוון מחלות ופציעות יוצרות חוסר בתנועה לתקופה ארוכה. השכיבה/הישיבה הממושכת יוצרת לחץ בין עצמות בולטות ומשטחים ועלולה לגרום לפגיעה בעור גם בקרב אנשים צעירים. להלן מספר מצבים המעלים את הסיכון לפצע לחץ:

*אנשים שנפגעו בחוט השדרה, אנשים הסובלים מספסטיות (מצב רפואי המאופיין בעליה חריגה במתח שריר (טונוס השרירים) או בנוקשות השרירים, שעלולה לפגוע ביכולת התנועה ו/או השפה ו/או עשויה להיות מלווה בכאב).

*משותקים או מרותקים למיטה עקב אירוע מוחי

*אנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות: דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון ורוב היום שוכבים/יושבים.

*אנשים הסובלים מפגיעה באספקת דם לשכבת העור על רקע מחלות או פגיעות בכלי דם

*חולים סופניים המרותקים למיטותיהם – לרבות חולי סרטן בשלבים סופיים.

*אנשים עם כשל חיסוני עקב מחלה כרונית או זיהום קשה.

*אנשים הסובלים מבצקות עקב מחלת כיליה, מחלת כבד, אי ספיקת לב, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד. במצב של בצקת נוצר לחץ ממושך באזור הבצקת שעלול להוביל לפגיעה בעור.

*אנשים הסובלים מתת תזונה עקב חוסר תאבון, מצב חולי מתמשך, אשפוז ממושך ועוד. 

איך מונעים פצעי לחץ?  

פצעי לחץ הם קשים לריפוי, ולעתים אף אינם מתרפאים והופכים לכרוניים לכל החיים, לכן המאמץ המרכזי במאבק בפצעי לחץ צריך להיות במניעתם. להלן מספר עקרונות חשובים ופעולות מונעות למניעת פצעי לחץ:

  • ביצוע שינויי תנוחה בשכיבה ובישיבה לפי לוח זמנים קבוע: לחולים המאושפזים לאורך זמן לתקופה ממושכת עם שיתוק או חבלה יש לבצע שינוי תנוחה כל שעתיים של שכיבה במיטה, גם ביום וגם בלילה. 
  • בעת ישיבה בכיסא גלגלים – יש לבצע שחרור לחץ (push ups) תוך הרמת העכוז כל 15-10 דקות למשך 30-20 שניות כדי להפחית לחץ.
  • שימוש במזרונים, מושבים ומשטחים מיוחדים למניעת פצעי לחץ, הקרויים 'ויסקו-אלסטיים', שהם רכים יותר ומתאימים את עצמם ללחץ באמצעות שקיעה, ומקלים על הלחץ בעת שכיבה או ישיבה ממושכת.  
  • הסרת רכיבים מהבגדים במצב של מוגבלות תנועתית, לרבות הסרת כפתורים ואבזמים שעלולים לגרום ללחץ ושימוש בבגדים שאינם עבים במיוחד.
  • הסרת לחצים מעל מקומות מועדים לפצעים.
  • מניעת יובש ושימון העור, למניעת סדיקה של עור יבש, כולל עיסוי העור לצורך הזרמת הדם. 
  • מניעת רטיבות על העור. רטיבות עלולה להחמיר פצעי לחץ קיימים. חשוב במיוחד במצבים של אי שליטה על סוגרים בהם חשוב להחליף בגדים ואמצעי ספיגה לעיתים קרובות.
  • שמירה על היגיינה של העור וביצוע אחת ליום בדיקות קבועות לסימני אודם על העור. 
  • תזונה עשירה בקלוריות ובחלבונים בעת שכיבה ממושכת.
  • הגנה מפני חום וקור, חבלות וגופים זרים.

תזונה למניעה וטיפול בפצעי לחץ

חשוב לבצע הערכה תזונתית לחולה המרותק, גם אם אין סימנים להתפתחות פצע לחץ. בהתאם להערכת המצב התזונתי יש להתאים למטופל תזונה התומכת במצבו (מניעת פצעים/ריפוי פצעים). התערבות תזונתית הכוללת חלבונים, קלוריות, ויטמינים ומינרלים על פי הקצובה המומלצת והחסרים שנמצאו היא הכרחית למניעת מצבי חסר תזונתי, לשיפור איכות הטיפול ולשיפור איכות החיים של החולים. כחלק מהערכה התזונתית תינתן התייחסות למצבו הרפואי הכללי של המטופל. מחלות רקע כגון סכרת, תפקודי כליות לא תקינים ועוד צריכים להילקח בחשבון בהתאמת הטיפול התזונתי. ההתערבות התזונתית מורכבת מחישוב צריכת קלוריות, חלבונים, נוזלים ותוספי תזונה.

צריכת הקלוריות הרצויה, כמות החלבון הנדרשת וכמות הנוזלים הרצויה יקבעו בהתאם למצבו הרפואי של המטופל ובהתאם לדרגת הפצע, מספר הפצעים, בדיקות דם ומחלות הרקע שלו. בהתאם למצבו יקבע גם הצורך בתוספת של ויטמינים ומינרלים ספציפיים. המלצות אלו עשויות להשתנות מעת לעת בהתאם לשינוי במצב הפצעים, מחלות חום, שלשולים, הקאות או שינוי במצבו הרפואי.

איגוד הפצעים הארופאי והאמריקאי הוציא הנחיות למניעה וטיפול בפצעי לחץ בהן הוא מדגיש כי "יש להציע תמיכה תזונתית לכל מטופל הנמצא בסיכון תזונתי ו/או בסיכון לפתח פצע לחץ מסיבות הקשורות בתזונה. יש להציע תוספים תזונתיים עשירים בחלבונים דרך הפה או על ידי האכלה דרך צינור, בנוסף לדיאטה הרגילה, למטופלים בעלי סיכון תזונתי וסיכון להתפתחות פצעי לחץ כתוצאה ממחלות כרוניות, מחלות חמורות או למטופלים שעברו התערבות כירורגית. תזונה דרך הפה (באמצעות אכילה נורמלית ו/או בנוסף לתזונה באמצעות נוזלים) הינה הדרך המועדפת לתזונה ויש לעודד אותה כל עוד היא אפשרית. תוספים תזונתיים שנילקחים בבליעה הינם בעלי ערך כיוון שהמטופלים בסיכון להתפתחות פצעי לחץ אינם מסוגלים לרוב לעמוד בדרישות התזונתיות המתאימות למצבם באמצעות תזונה נורמלית דרך הפה בלבד. יתר על כן, נראה כי קיים קשר בין תוספים תזונתיים כאלה לבין ירידה משמעותית בסיכון להתפתחות פצעי לחץ, בהשוואה לנוהל הטיפול הרגיל" (2009 ,Epuap & Npuap).

תוספים תזונתיים למניעה/תמיכה בפצעי לחץ

העשרה דרך הפה – לרוב תינתן העשרה של קלוריות וחלבון, אולם במקרים של כשל כלייתי יתכן ותינתן המלצה על העשרה של קלוריות עם מעט חלבון. ניתן לבחור באבקת העשרה בהתאם להרכב התזונתי המומלץ ובהתאם ולרגישויות למזון ולמצב הרפואי: אבקה ללא לקטוז, ללא ביצה, דלה באלקטרוליטים, דלה בפחמימות ועוד.

את אבקת ההעשרה ניתן להכניס למזון שהמטופל אוהב ורגיל לאכול ובכך לאפשר לו להמשיך להנות מהאוכל ולקבל את התוספות הנדרשות לו באופן מהנה. ניתן להכין מהאבקות גם שייקים, פודינגים, מיץ מועשר או להכניסן לבישול ולאפייה. ניתן לרכוש אבקות במגוון טעמים וגם בטעם נייטרלי המתאים במיוחד למטופלים הרגישים לריחות וטעמים מתוקים.

העשרה בזונדה או PEG – אדם המוזן בצינורות הזנה יקבל לרוב מזון רפואי כבסיס לתזונה שלו. לעיתים, המזון הרפואי לא יכיל מספיק חלבון (הנדרש בכמויות גדולות במצב של פצעי לחץ) ולכן יהיה צורך להוסיף חלבון על-ידי מתן אבקת חלבון בנפרד מתכשיר ההזנה המרכזי. ניתן להוסיף חלבון חלבי (מי גבינה), או חלבון פרווה (ביצה או סויה) בהתאם להנחיות הטיפוליות. את החלבון יש להמיס במים ואז להזריקו לצינור ההזנה בהתאם להנחיות של הצוות המטפל.

פצעי לחץ נחשבים למצב רפואי מרכב שיש לטפל בו בכמה רמות: רפואית, סיעודית ותזונתית. רק השילוב של טיפול תרופתי מתאים, חבישות ומניעת זיהומים ותמיכה תזונתית נכונה יצליחו לשפר את מצבו של המטופל. 

חשוב לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת למנוע את התפתחותם של פצעי הלחץ ובמידה וכבר קיימים פצעים – לתת תמיכה רב מקצועית עם דגש על תזונה עתירת קלוריות וחלבון.

גלילה לראש העמוד