תפקיד התזונה בהתפתחות הילד

הורים רבים צוברים את הידע שלהם לגבי האכלה ותזונה נכונה ממקורות מידע שאינם תמיד מבוססי מחקר או עדכניים. כפי שלא מומלץ לקבל עצות רפואיות מגורמים שאינם מוסמכים לכך, גם עצות לגבי האכלה ותזונה נכונה יש לקבל מאנשי מקצוע שזהו תחום התמחותם. הגורם המעודכן ביותר שממנו כדאי לשאוב ידע עדכני ומבוסס הוא דיאטנ/יות ילדים. את דיאטנ/יות הילדים תוכלו לפגוש במחלקות אשפוז הילדים בבתי החולים השונים, במרפאות בקופות החולים וגם בקליניקות פרטיות ברחבי הארץ.

מרגע היוולדו של ילדנו אנו עסוקים בהענקת תזונה מיטבית עבורו. כאשר הוא יונק, אנו יודעים כי הוא מקבל את התזונה הטובה ביותר, אולם כאשר הוא מתחיל לאכול מוצקים, הבטחון שלנו בטיב ההזנה שלו קצת מתערער ואנו מחפשים מידע מבוסס שיעזור לנו להעניק לו את ההזנה הבריאה ביותר עבורו. 

יחד עם המעבר לאכילת מוצקים הילד מתחיל לפתח גם את הרגלי האכילה שלו. כאשר הילד אוכל כראוי והוא פתוח לטעמים ומרקמים חדשים, כל שעלינו לעשות הוא לחשוף אותו למגוון רחב של מזונות בריאים בהתאם לשלב ההתפתחותי שלו, אולם מה קורה כאשר הילד מביע הסתייגות מאוכל ומרקמים חדשים? במקרה זה חשוב לפנות לאיש מקצוע מיומן אשר ידע לאבחן את שורש הבעיה ולתת פתרונות מקצועיים. סרבנות להתנסות במזון חדש יכולה לנבוע מרגישות חושית מוגברת, מניסיון של הילד להשיג תשומת לב בעקבות הסרבנות שלו או ממגוון בעיות נוספות. לכל בעיה פתרונות משלה. חשוב להבין כי התנהגויות האכילה של הילד משפיעות באופן ישיר על צריכת המזון שלו ובשל כך גם על התפתחותו וגדילתו.

לעיתים קרובות הורים מסתפקים בכך שילדם יאכל כל סוג של מזון- העיקר שיאכל משהו. כאשר דפוס אכילה כזה משתרש, לא פעם נוצר מצב בו הילד מחליט מה הוא אוכל, מתי הוא אוכל ואיפה הוא אוכל ולא ההורה מחליט עבורו. סיטואציות כאלו לא פעם מובילות לדפוס אכילה של מזון לא איכותי מבחינה תזונתית ומשתרשת אכילה לא פיזיולוגית, כלומר, הילד לא אוכל מתוך תחושת רעב, אלא מסיבות אחרות כגון תסכול, שעמום, עצבות וכו. כאשר הילד הוא הקובע מה ומתי לאכול הוא לרוב יבחר בחטיפים, ממתקים או מזון תעשייתי אחר. כאשר ההורה קובע מה אוכלים לרוב הוא יגיש מזון איכותי מבחינה תזונתית כגון חביתה, גבינות וסלט או ארוחה מבושלת. במידה וגם אתם חווים מאבקי כוח עם הילד סביב האכילה, חשוב לפנות לדיאטנ/ית ילדים על מנת לקבל עזרה.

דגש על משקל וגובה, מלבד הבריאות הכללית

משקל וגובה הן מדידות אובייקטיביות תקפות לגבי קצב הגדילה של הילד. את המעקב אחר גדילתו מבצעים רופאי הילדים על-ידי שימוש בעקומות הגדילה של משרד הבריאות בהתאם לגילו ומינו של הילד. המעקב אחר קצב העליה במשקל וקצב הצמיחה לגובה של הילד מאפשר לרופא לאתר חריגות מהנורמה או מקצב הגדילה הצפוי ובמידת הצורך להתחיל ברור רפואי או התנהגותי. כאשר ישנה פגיעה בקצב הגדילה של הילד חשוב לבצע הערכה תזונתית על מנת לבחון האם הילד מקבל את כל רכיבי התזונה הנדרשים עבורו בהתאם לגילו. בהתאם לממצאי הערכה התזונתית יקבלו ההורים המלצה מהדיאטן/ית לגבי שיפור ההרכב התזונתי לצורך קידום תהליכי הגדילה.

מהמדע: האם הגובה גנטי?

ילד להורים בעלי שיעור קומה גבוה עשוי להיות ילד בעל שיעור קומה גבוה בעצמו ולהפך, כאשר שיעור הקומה של ההורים נמוך יש לצפות שגובהו של הילד יהיה בהתאם. בספרות מדובר על כך שעד 80 אחוז מגובהו הסופי של הילד נקבע על ידי גורמים גנטיים וכ-20% מפוטנציאל הגדילה של הילד יכול להיות מושפע מהשפעות סביבתיות, ובעיקר תזונתיות. הקפדה על תזונה איכותית ותואמת גיל תאפשר למקסם את פוטנציאל הגדילה של הילד.

"הגנטיקה נותנת לך טווח של פוטנציאל הגובה שלך, אבל התזונה קובעת היכן אתה נופל בתחום הזה. אספקת תזונה בעלת הרכב מספק של מקרו ומיקרו- נוטריאנטים לפני גיל ההתבגרות תשפיע על גובהו הבוגר הסופי של הילד." -פרופסור רענן שמיר, M.D.Dises, מרכז שניידר לרפואת ילדים, פרופסור לרפואת ילדים.

חשיבות תזונה לילדים

תפקיד התזונה בצמיחתו והתפתחותו של הילד מתועד היטב בספרות המקצועית. תזונה נכונה ומאוזנת היא כזו המספקת לילד את כל רכיבי התזונה הנדרשים לבניית עצמות, שרירים ורקמות נוספות בגוף. את רכיבי המזון הנדרשים אנו מחלקים ל-2 קבוצות עיקריות: מאקרו נוטריאטנים (פחמימות, חלבונים, שומנים ומים) ומיקרו נוטריאטנטים (ויטמינים ומינרלים). לצורך גדילה תקינה יש צורך בכל רכיבי המזון עם דגש על כמות מספקת של חלבון, אנרגיה (פחמימות, שומן), ברזל, אבץ, ויטמין D , סידן, ויטמין A וויטמין C.

קבוצת החוקרים של בית חולים שניידר לילדים העוסקת במחקריה בילדים עם עיכוב בגדילה ובהשפעת התזונה על הגדילה,  מציינת במחקריה כי "מחסור באנרגיה, חלבון, ברזל, ויטמין A ואבץ יכול להוביל לירידה במשקל ולעקירת צמיחה ליניארית." וכי "אספקת חומרים מזינים כמו חלבון, סידן וויטמינים A ו- D יכולים לקדם צמיחה לגובה". בנוסף, קיימות עדויות ספציפיות יותר התומכות בהשפעות החיוביות של חלבוני חלב על צמיחה ליניארית בקרב ילדים בריאים, כולל חלבון מי גבינה. באחד ממחקריה נכתב כי "חלב פרה שלם מציע את תכולת השומן ואת הרכב חומצות האמינו (כלומר הרכב החלבון) שנחקר כיעיל יותר לקידום צמיחה מאשר חלבונים אחרים".

תזונת התינוק הרך מבוססת על חלב באופן בלעדי (באמצעות חלב אם או תמ"ל). כאשר התינוק גדל ומתחיל לאכול מוצקים, צריכת החלב יורדת על מנת לאפשר אכילה של מזונות נוספים. במידה והילד לא מסכים לגוון את המזונות שלו וממשיך להתבסס על תמ"ל/חלב בתזונתו צריכת הברזל עלולה להיפגע עקב צריכה ירודה של מזונות עשירים בברזל. כך שלמרות שחלב הוא מרכיב חשוב בתזונת הילד, חשוב לשמור על גיוון המזון ולקדם התנהגות אכילה בריאה המספקת את כל רכיבי המזון באופן הרצוי.

הרגלי אכילה של ילדים

שלא כמו במדינות מתפתחות, ילדים במדינות מפותחות גדלים בסביבה של שפע תזונתי, כך שהימנעותם של ילדים ממזונות מסוימים (וצריכה בלתי מספקת של חומרים מזינים מסוימים עקב כך) אינה נובעת מחוסר זמינות (כפי שקורה במדינות מתפתחות). לרוב, אכילה לא איכותית ובלתי מספקת תהיה על רקע התנהגותי או עקב בעיה רפואית. דפוסי אכילה אלו לעיתים ילוו באכילה איטית מאד, הגעה מהירה לשובע, חוסר תאבון וחוסר הנאה ממזון. כל אלו מובילים בסופו של דבר לצריכת מזון נמוכה ומחסור יומי ברכיבי תזונה חיוניים.

האתגר הגדול בעבודה עם ילדים כאלו הוא להשיג צריכה תזונתית מספקת ואיכותית, כלומר לא רק צריכת קלוריות מספקת, אלא גם צריכה נאותה של שאר רכיבי התזונה החיוניים לגדילה. במקרים אלו ישנה חשיבות מכרעת להתערבות תזונתית יעילה ומקצועית שתאפשר לקדם את הילד מבחינת התנהגויות האכילה שלו וצריכת המזון הנאותה עבורו.

יצרו שגרת אכילה בריאה

לא פעם שגרת אכילה לא תקינה אצל הילד היא תולדה של מערכת יחסים לא ברורה בנושא ההאכלה בין ההורה והילד. חשוב שההורים יבינו מה תפקידם במערכת היחסים הזו. כאשר חלוקת התפקידים בין ההורה והילד ברורה סביב ההאכלה, שני הצדדים מפיקים את המיטב. תפקיד ההורה להחליט איזה מזון מוגש, מתי ואיפה הוא יוגש, תפקיד הילד הוא להחליט האם לאכול, איך לאכול וכמה לאכול בהתאם לרצונו ולמידת הרעב שלו.

העשרת המזון בקלוריות וחלבון

כאשר מדובר על ילד שצורך כמויות מזון קטנות ומאבד ענין מהר באכילה, אחת הטקטיקות הנפוצות לשיפור צריכת המזון שלו היא העשרת המזון, או במילים אחרות, העלאת הצפיפות הקלורית של המזון. את המזון שהילד אוהב לאכול ניתן להעשיר בקלוריות ע"י העשרת המזון בשומנים כמו חמאה, שמן זית, אבוקדו, טחינה וכו ו/או על-ידי הוספת פחמימות כגון פירות וסוכר. העשרת המזון בחלבון תתאפשר על-ידי הוספת גבינה, ביצה, יוגורט וכו אל המזון הקיים. בקרב ילדים שמאד רגישים לטעמים וריחות לרוב יהיה קשה יותר להעשיר את המזון שהם אוהבים ואז כדאי לבחון את האפשרות של הוספת אבקות העשרה ללא טעם. ניתן להעשיר דייסות, מעדני חלב ואפילו חביתה, רק צריך לבחור את המזון שהילד יסכים לשתף עימו פעולה.

סיכום

לתזונה תפקיד משמעותי בניצול הפוטנציאל הגנטי של ילדך ולכן חשוב להשקיע ביצירת סביבה תזונתית טובה ואיכותית, כזו שתספק לילדך את כל רכיבי התזונה החיוניים לגדילתו. חשוב לשים לב להתנהגויות המלוות את האכילה של הילד ובעת הצורך לפנות לדיאטנ/ית ילדים לצורך אבחון והכוונה מתאימים.

הקפד על חלקך כהורה בתפקיד ההאכלה. דאג שיוגש לילד מזון איכותי, הקפד על סדר בזמני הארוחות ודאג שסביבת האכילה תהיה נעימה וללא הפרעות רקע (כמו מסכים דולקים).

במידת הצורך רכז את הערך התזונתי של המזון שהילד אוהב ורגיל לאכול על-ידי הוספת שמנים, פחמימות וחלבונים לפי הצורך. במידה ואתה לא מצליח לבד להעשיר את תזונת הילד פנה לאיש מקצוע שיעזור לך בכך.

 

גלילה לראש העמוד